להיות מאושר במשברים
תושבת העיר פונה לצבי זאב, מדריך לאמנות האושר, מנהל פורום בתחום אימון, ליווי והדרכה, בשאלה: ”היי צבי, אני מתעתדת לעבור שינויים רבים בחיי, החל מפרידה מבן זוגי ועוד הליכים רבים לא פשוטים. איך ניתן לשמר את האושר אני מרגישה שאני נשברת, וכל המנטרות והייעוצים, אפילו התמקדות בנשימה לא מועילים לי (למשל בשינה אני אפילו לא מצליחה להירדם ללא כדור)... מאוד אודה לך לתשובתך המעמיקה ועזרתך. מיואשת מעצמי ומנסיבות החיים”. לתשובת המומחה- כנסו
שלום רב,
הנושא שאת מעלה הוא אבן דרך משמעותית בחיים של אושר, ולצערי אני יכול להבין, מתוך התקופה אותה את מתארת, מדוע המנטרות, העצות השונות ואף נשימה לא מועילים לך בזמנים הנוכחיים.
כאשר אני מלמד ומאמן אנשים להגיע לעוצמה אישית באמצעות האושר, ישנם 2 דברים שתמיד מונחים כיסוד לכל אורך הדרך:
1. העוצמה שבאושר מתעוררת כאשר מבינים שאושר זו תפיסה והוויה (לעומת תחושה, חוויה, רגש או כל דבר דומה).
2. אושר הוא מצב שכשמגיעים אליו, נשאר.
כשאבי נפטר לפני כשנה (כמעט בדיוק), הזדמנה לי האפשרות להראות בדוגמא אישית של תקופה לא פשוטה, כיצד הדבר בא לידי ביטוי בשטח.
כשאנשים שאלו אותי איך אני יכול להמשיך עם חיוך, להתנהל כל כך בנועם, ולהישאר איתן בהתנהלות שלי בכל הדברים, תשובתי היתה בקו המחשבה הבא:
האם אני עצוב? כמובן.
האם אני חש געגוע עז לאבי, עם כל היחסים המורכבים שהיו לנו לא פעם? לחלוטין!
האם אני בוכה? כל פעם שאני מנגן בגיטרה שיר שהוא אהב או לימד אותי.
וזו הזכות הגדולה שלי. שהיה לי אבא. שהיה איתו קשה. שבין אם הסתדר לי או לא, עשה מה שהוא ראה לנכון כדי להביא אותי לעצמאות, והעובדה שאני עושה את מה שאני עושה היום, מצביעה על כך שבכל התקופה שהייתי תלוי בו - בלי קשר לדרך שלו - הוא הצליח (כן, גם אם יש לו רק 50% במשוואה).
האם ברור לי, גם אם היה קשה לראות את זה, שהוא אהב אותי? כן, אחרת לא הייתי פה.
איזו זכות אדירה היתה לי, שהיה לי אבא כזה. שאהב אותי, שהביא אותי לעצמאות. שמכלול הפעולות שלו היה חלק משמעותי מכך שהיום אני מדריך לאמנות האושר, ועוזר המון אנשים ממש מדי יום ביומו.
הכאב, הגעגוע והעצב האלו הם זכות אדירה.
אם לא היה לי אב כזה משמעותי, לא היה לי למי להתגעגע. על מי לבכות. סיבה להיות עצוב.
אחת ההבנות הגדולות בהוויה של אושר היא שכל הרגשות כולם מביאים לאושר.
רק מי שמעולם לא אהב, לא חווה אכזבה של הלב.
רק מי שמעולם לא היה לו מישהו משמעותי בחייו, לא מתגעגע.
רק מי שמעולם לא הרוויח הרבה, לא בוכה.
כי בכל אהבה קיים מוטיב מסוים של אכזבה. ובכל חיים משמעותיים נמצא געגוע. ובכל רווח גדול, יהיה לא פעם גם הפסד מכאיב מסוים.
דבר נוסף חשוב הוא שגם להישבר בדרך אל האושר זה משהו שקורה לפעמים.
להרשות למי שסביבך שרוצה, יכול ומסכים לסייע לך, באמת להתקרב ולעשות זאת, זו תכונה שעוזרת להתעלות על המשברים.
גם פה אני יכול לספר שאת אחת הטראומות הגדולות של חיי, הרבה לפני האושר, עברתי בזכות קבוצה של אנשים (כל אחד ואחת מהמקום שלו או שלה) שהיו שם לשמוע את הכאב שלי ולתמוך בי.
כל מה שכתבתי פה, כנראה עדיין נכנס לתוך תחום העצות והמנטרות שכן כדי להגיע לאושר כזה עוצמתי וקבוע, עמיד וחזק גם במשברים הגדולים של החיים, צריך לעבור תהליך פנימי מסוים (גם אם השינוי קורה בשבריר שניה בסופו או במהלכו של התהליך), שאותו כמובן לא עוברים בתשובה אחת לשאלה ספציפית.
כמו שאולי הצלחת להבין, בעניין זה יש עוד הרבה דברים להרחיב ולדייק ואז לעכל ולהטמיע.
דברים שהם מעבר לתשובה בפורום, לפוסט באתר או אפילו לפרק שלם בספר.
אם תבחרי להרחיב בנושא, אשמח להיות זמין עבורך.
מאחל שתעברי את התקופה הלא פשוטה שלך בהצלחה הגדולה ביותר האפשרית,
צבי
יש לכם עוד שאלות לצבי זאב דיגידיז צ`נדלר - מדריך לאמנות האושר? כנסו!
האתר שלי 054-2435590 052-6378850
