גדעון מגל, מקציר, תכנון פרישה, דרום השרון, יעוץ לפורשים/ות לפנסיה ולמי שמתקרבים/ות לגיל הפרישה, סיוע בהבנת האפשרויות לפנסיה, בחירה ביניהן, ועזרה בכל הקשור לביצוע, כולל מיצוי הטבות המס המגיעות לפורשים/ות.
לאחרונה אני וחברי למקצוע תכנון הפרישה מטפלים ביותר ויותר מקרים של "פרישה מדומה" – תרחיש בו ממשיכים לעבוד במשרה מלאה או חלקת ובמקביל מקבלים קצבה פנסיונית מקרן פנסיה או פוליסת ביטוח.
לעיתים אני נתקל במקרים בהם השיקול שמעלה בפני הלקוח הוא כזה: "אני משתכר סכום גבוה, משלם המון מיסים, יש לי מספיק לצרכי, אם אמשוך פנסיה אשלם עליה המון מס, זה לא כדאי".
שלוש הערכות – שתיים נכונות, השלישית לא:
מי שיש לו הכנסה גבוהה וזה מספיק לצרכים השוטפים שלו, לא זקוק להכנסה נוספת למילוי צרכים שוטפים.
אכן, מי שמשתכר סכום גבוה, משלם עליו הרבה מס.
הטיעון שישולם הרבה מס על הפנסיה הוא נכון, אבל על אף זה, בדרך כלל אין כדאיות בדחיית הקצבה בשל שיקולי מס מהסיבות הבאות:
ברמת הטיעון הבסיסי של "יש לי מספיק" ואינני רוצה לשלם הרבה מס", משולה למי שמשתכר 500 ₪ לשעה ומסרב לקבל 700 ₪ לשעה בגלל שישלם יותר מס, למרות שבנטו ישתכר יותר מאותן שעות עבודה בדיוק. זו הרי משמעותה של הכנסה פסיבית – היא מובטחת לך לכל ימי חייך ואינך צריך לעבוד לשם כך.
דחיית קבלת קצבה בדרך כלל אינה כדאית מפני שיש הטבות מס ניכרות על הפנסיה וגם אם הקצבה היא מעבר לפטור, הדחיה תתאזן בדרך כלל אחרי 15 שנים ומעלה, הרבה מעבר לאופק תכנון כלכלי.
אם מקבל הקצבה אינו זקוק לה כעת, ניתן תמיד להפנות אם הסכום שמתקבל לחיסכון נזיל שניתן להשתמש בו לכל צורך, כולל הגדלת הקצבה העתידית בפרישה סופית מהעבודה.