שלום לכולם, אני ירון אנטניר, ואני שמח על הזכות לשתף אתכם בסיפור האישי שלי וביצירה שנולדה מתוכו.
במשך שנים אני עוסק במופעי סיפור – אני מאמין שלסיפורים יש כוח לרפא, לחבר ולשנות חיים. אבל במשך 40 שנה, הסיפור הכי חשוב שלי נשאר חבוי עמוק בפנים, מאחורי מסכות של חוזק ו"עסקים כרגיל".
התובנה המרכזית שאני מביא איתי, גם לבמה וגם לדפים של ספר הביכורים שלי, היא פשוטה אך מטלטלת: אף אדם אינו "מקולקל" או "פגום" מיסודו. כשאנחנו מרגישים שהחיים שלנו לא מסתדרים, אנחנו נוטים להאשים את עצמנו בחוסר יכולת. אבל האמת היא שלרוב, אנחנו פשוט נושאים פצע שלא טופל. ברגע שמפסיקים לחפש מה "דפוק" בנו ומתחילים לחפש את מקור הפצע – הריפוי מתחיל.
הספר שלי, "לא הייתי מקולקל, רק פצוע", עוסק בשאלה שרבים מאיתנו שואלים בשקט: "למה החיים שלי לא מסתדרים?".
הסיפור מתחיל בנער צעיר, חדור מוטיבציה, שמתגייס לצבא ונפצע במלחמת לבנון. במשך ארבעה עשורים סחבתי איתי פציעה שקופה – פוסט טראומה (PTSD) שעיצבה את חיי בלי שבכלל ידעתי לקרוא לה בשם. הספר חושף ללא רחמים ובאופן חשוף את המציאות הישראלית כפי שהיא: טראומה שקטה, יומיומית, כזו שמסתתרת מתחת למדים, מתחת לחליפות העבודה ובתוך המשפחות שלנו.
בספר אני מתאר את תהליך השיקום המורכב שעברתי לאחר שהוכרתי כנכה צה"ל, ואת המלחמה הבלתי מתפשרת שלי על הזכות להיות 100% בן אדם.
מאז ה-7 באוקטובר, נושא הפוסט-טראומה הפך לדימום לאומי. כולנו חשופים אליו יותר מאי פעם – חיילים בסדיר ובמילואים, ומשפחות שלמות שמתמודדות עם השלכות המלחמה. הרגשתי שזו חובתי המוסרית להוציא את הספר לאור עכשיו, כדי לעורר מודעות ולתת תקווה לכל מי שמרגיש "שקוף".
המסר שלי אליכם הוא ברור: אל תוותרו על עצמכם. אפשר להתגבר על כל קושי, ואפשר לצמוח מתוך השברים למקום של עוצמה ושליחות.
"הספר הזה הוא לא רק הסיפור שלי, הוא המפה לכל מי שמרגיש אבוד בתוך הפצעים השקופים של עצמו."
אני מזמין אתכם – חיילים, בני משפחה וכל מי שמתעניין בנפש האדם – לשאול אותי כאן הכל. על תהליך הכתיבה, על ההתמודדות עם הפוסט-טראומה, או על איך הופכים כאב למופע סיפור שנוגע בלבבות.
מייד אחרי פסח נקיים ארוע השקה חגיגי של הספר שיכלול גם מופע סיפור "50% נכה ב 100% בן אדם"
כלם מוזמנים הארוע ללא תשלום
הזדרזו להרשם ולהבטיח את מקומכם
שלכם, ירון אנטניר.

0525105100