”לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע”
מונולוג: נעים להכיר - שקוף בחזית: מופעי סיפור של ירון אנטניר: חשבו שאני שבור. חשבו שמשהו בי הפסיק לעבוד. אבל האמת הייתה פשוטה בהרבה, ”לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע.”. אחרי תקופה ארוכה של כתיבה, זיכרונות ועיבוד המסע, הספר שלי ”לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע” – יוצא לאור. חשבו שאני שבור. חשבו שמשהו בי הפסיק לעבוד. אבל האמת הייתה פשוטה בהרבה, ”לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע.”. אחרי תקופה ארוכה של כתיבה, זיכרונות ועיבוד המסע, הספרון אנטניר, סיפנדיר. את תחושותיו, ההתמודדות עם מאבקים, יש לו זווית ראיה שונה על מה שה פצוע, ובכלל, זזה סיפור הבכורה בספר. יותר משווה קריאה. כנסו....
שלום, אני ירון אנטניר. במשך ארבעים שנה נשאתי בתוכי סיפור שסירב להיכתב, מלחמה שסירבה להסתיים, ושקט שהיה רועש יותר מכל פיצוץ שחוויתי בלבנון. הספר שלי, "לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע", הוא לא רק אוסף של דפים וכריכה; הוא חבל ההצלה שזרקתי לעצמי כשהבנתי שהשריון שלבשתי ביוני 1982 הפך לכלא השקוף שלי.
במאמר הזה אני רוצה לשתף אתכם למה בחרתי לחשוף את הפצעים שלי, איך הכתיבה הפכה לחלק בלתי נפרד מהשיקום שלי, ומה המשמעות של השקת הספר הזה עבורי - ועבור כל מי שמרגיש דרוך בכל רגע, מחכה לפיצוץ הבא שלא מגיע.
המילים שאיחו את נשמתי: למה כתבתי את "לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע"
במשך עשרות שנים חייתי תחת מסכה של "האיש החזק". הייתי "טוני", השם שקיבלתי בצבא, הלוחם שמבצע משימות בלי לשאול שאלות, זה שמקים עסקים ומתפקד בעולם האזרחי כאילו הכל כרגיל. אבל מבפנים, הכל הלך והתפורר. בכל בוקר מול המראה הבטחתי לעצמי ש"עוד מעט זה יסתדר", שלא נולדתי אדם כועס או מסוגר, ושאם רק אתאמץ יותר, הכל יחזור למקומו. אבל המציאות הייתה אחרת. המנוע הפנימי שלי עבד תמיד על "פול גז בניוטרל", שורף את עצמי בציפייה לאיום שמעולם לא הגיע.
הכתיבה הייתה הדרך שלי להפסיק לברוח. היא אפשרה לי לקחת את רסיסי הזיכרון המקוטעים - את ריח הסולר, את המבט בנער במרפסת בצידון, ואת גל ההדף שסחט ממני את האוויר - ולהפוך אותם לסיפור בעל התחלה, אמצע וסוף.
הכתיבה כארגון מחדש של הכאוס
אחד הדברים הכי קשים בפוסט-טראומה הוא שהעבר פולש לתוך ההווה ללא התראה. כשכתבתי את הספר, ביצעתי פעולה אקטיבית של ארגון מחדש. לקחתי את רגעי השבר, כמו הריצה המטורפת שלי בשממה בלבנון שבה זרקתי את הנשק, והעזתי להביט בהם בעיניים צלולות. הכתיבה הכריחה אותי לעצור את הריצה הזו. היא הפכה אותי מצופה מבועת בתוך סרט מלחמה ישן, לאדם שאוחז בעט וקובע אילו מילים יתארו את הכאב שלו.
השם שבחרתי לספר, "לא הייתי מקולקל; הייתי פצוע", הוא התובנה היקרה ביותר שקניתי בדם ובדמעות. במשך שנים האשמתי את עצמי בכישלונות הכלכליים, בזוגיות שהתפרקה ובמבטים המפוחדים של ילדיי. חשבתי שאני "מקולקל", שמשהו בבסיס שלי פגום וחסר תקנה. הכתיבה עזרה לי להבין שאני פצוע. פציעה היא מושג שיש בו כבוד; היא מעידה על מאבק, וחשוב מכל - היא ניתנת לטיפול וחבישה.
לשבור את השתיקה בלב המטבח
הרגע שבו הבנתי שאני חייב לטפל בעצמי לא קרה בשדה הקרב, אלא במטבח הביתי שלי. אני זוכר את רעש הצלחת שהטחתי ברצפה מתוך תסכול בלתי נשלט, ואת הדממה המצלקת של ילדיי שנסוגו לאחור בעיניים גדולות ומפוחדות. באותן שניות ראיתי את עצמי דרך העיניים שלהם: אדם דרוך, אלים במילותיו ומפחיד בתנועותיו.
הבנתי שהמלחמה שלי לא נגמרה בצידון; היא המשיכה להתרחש בלב הבית שלי ופצעה את האנשים שאני הכי אוהב בעולם. כתבתי את הספר הזה קודם כל עבורם, כדי שלא יגדלו בצל הפצע המדמם שלי, וכדי שידעו שאבא לא "רע" או "עצלן", אלא אדם שנאבק בסערה שהוא לא ידע לנהל.
השקת הספר: לחזור להיות ירון
השקת הספר תתקיים אחרי חג הפסח, וזה לא מקרי בעיניי. חג הפסח הוא חג החירות, ועבורי, היציאה לאור עם הסיפור שלי היא היציאה ממצרים הפרטית שלי. במשך ארבעים שנה הייתי אסיר של השתיקה. השקת הספר היא הרגע שבו אני מוריד את השריון הכבד של "טוני" ומבקש מכולם לחזור ולקרוא לי בשמי המקורי - ירון.
השם "ירון" פירושו לשמוח ולרנן. אני רוצה להחזיר את השמחה הזו הביתה, לתת לילד שהייתי בפתח תקווה של סוף שנות השבעים לנשום שוב אוויר נקי, בלי פחד ובלי דריכות מבצעית. השקת הספר היא ההצהרה שלי: אני כבר לא מסתתר. אני לא מתבייש בפציעה השקופה שלי, ואני בוחר לחיות - לא כניצול, אלא כאדם שמוביל את חייו.
הזמנה למסע של חמלה
אני מזמין אתכם להצטרף אליי להשקה לא כדי לשמוע סיפורי גבורה הוליוודיים, אלא כדי לפגוש את האמת. אם גם אתם מרגישים לפעמים שמשהו בכם השתנה ואתם לא יודעים להסביר למה; אם אתם נדרכים מכל רעש ברחוב או מתעייפים מהר מדי מדברים שפעם אהבתם - הספר הזה הוא גם בשבילכם.
לבקש עזרה זה לא ויתור על הכוח, אלא המעשה האמיץ ביותר שלוחם יכול לעשות. אני בחרתי להפסיק להילחם בצללים ולהתחיל לנשום. אני מחכה לפגוש אתכם בהשקה, אחרי פסח, כדי שנוכל יחד להוריד את המסכות ולבחור בחיים.
נעים להכיר - ירון אנטניר
טלפון: 052-510-5100 המייל שלי: ty.antonir@gmail.com
להרשמה לארוע השקת הספר - כנסו!
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
